ןיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי
הקדוש ברוך הוא מבקש עץ פרי עשה פרי, ובפועל מה קורה? עץ עושה פרי
חז״ל אומרים שטעם העץ עצמו – הגזע, היה צריך להיות כטעם הפרי – גזע מנגו בטעם מנגו, תפוז כתפוז
לכאורה ולפי חז״ל האדמה לא ביצעה את ההוראות כפי שהמנהל ביקש – אבל עדיין הקדוש ברוך אומר וירא אלוהים כי טוב – או אולי בגלל זה אנו מצפים מהחיילים שלנו, מהעובדים להגיע וליישם גם רעיונות שלהם גם אם אינם עולים ב100% עם מה שתיכננו ועל יום כזה אומרים פעמיים כי טוב – כי זה יכול ליצור משהו שלא חשבנו ושלא תכננו. טוב יותר משובח ומוצלח יותר
